איך לכתוב סיפור קצר הכי טוב שאפשר?

כתבתם סיפור קצר? ברכותי.

עכשיו נשאלת השאלה איך נעבוד עליו בעריכה ונהפוך אותו לסיפור הקצר הכי טוב שאפשר.

אני מאוד אוהבת את הפורמט של סיפור קצר, בעיני זה פורמט מבריק ומאתגר. סיפור קצר צריך להיות מלוטש כיהלום. מדוייק. בלי מילה מיותרת. אז הנה חמישה כללים קצרים ופשוטים לשיפור הסיפור שלכם.

האם הגיבור שלכם מיצה את התהליך שלו? לסיפור קצר יש גיבור מרכזי אחד בלבד. ולמרות שמדובר ביצירה קצרה הוא חייב לעבור תהליך. שינוי. תובנה. משהו שנפתח. משהו שנסגר. בעבודות של כותבים רבים אני רואה היסוס. בעיקר לקראת סוף הסיפור. רוב הכותבים לא יודעים איך לסיים. הם לא ברורים לגבי התהליך של הגיבור ולכן הם מעדיפים להישאר מרומזים. להשאיר סוף פתוח שבעצם לא מתחייב. אז תבדקו עכשיו האם באמת אמרתם על הגיבור שלכם את כל מה שיכולתם להגיד עליו. האם הסיפור התפתח. האם בגיבור באמת חל שינוי. תבדקו שהוא עבר את התהליך שלו ללא רחמים מצדכם. ואל תתחמקו לסופים פתוחים. אל תפחדו להגיד משהו החלטי על הגיבור כי סיפור קצר צריך להשאיר רושם.

השתמשו במוטיב חוזר. מוטיב חוזר הוא אלמנט סגנוני שעוזר להדגיש את המסרים שלכם ולארוז את הסיפור באופן אלגנטי. המוטיב יכול להיות כל דבר שחוזר ומופיע בסיפור: דמות. צבע. חפץ. חיה. חלום. זיכרון. למוטיב יש משקל רגשי ומשמעות. הוא מסייע לכם להעביר את המסר שלכם. והשימוש בו יוצר תחושה של שליטה סגנונית. המוטיב לא צריך לחזור יותר משלוש פעמים, למשל בהתחלה, באמצע ובסוף. והחזרה כמובן יכולה להיות בוריאציות. למשל, אם הסיפור עוסק בהעמדת פנים אתם יכולים להשתמש במוטיב של מסיכה. פעם אחת מסיכה אפריקאית שתלויה על הקיר, פעם שניה מסיכה של ילד ברחוב ופעם שלישית פנים דמויי מסיכה או חלום. בדקו אם השתמשתם במוטיב חוזר ושקלו להכניס אותו כדי להדק את הסיפור.

נקו את הדימויים. השפה בסיפור קצר חייבת להיות מדוייקת. אם אין לכם ביטחון בשימוש בדימויים אני ממליצה לוותר עליהם. דימוי הוא חרב פיפיות. אם לא הצלחתם ליצור את הדימוי הנכון אז וותרו עליו כי דימוי אחד מיותר עלול להרוס סיפור שלם. אין דבר יותר גרוע מדימוי בנאלי ולעוס ולסיפור הקצר שלכם אין פנאי להחלים מדימוי כזה. אז אם אתם רוצים ללכת על הצד הבטוח נקו את הדימויים. ואם אתם גאים בדימויים שלכם אז תוודאו שיש לכם סיבה טובה. מילת המפתח – רעננות. דימוי טוב הוא דימוי מפתיע. אם זה דימוי שכבר שמענו במקום אחר אז עדיף לוותר.

היזהרו מפואנטה צפויה מראש. יש אנשים שאוהבים לכתוב סיפורי פואנטה. וזה אומר שבסוף יש איזה טוויסט שמעניק משמעות חדשה לכל העלילה. למשל סיפור אהבה שאמור להיות בין גבר לאישה, ובמשפט האחרון מסתבר שהאהבה של הגבר היא בכלל למכונית שלו. מצחיק, הא? או שאולי לא? סיפורי פואנטה הם לא הדרך היחידה להתמודד עם מבנה של סיפור קצר. לטעמי סיפורי פואנטה עלולים להיות בעיייתיים מפני שכל הסיפור עלול להפוך להתחכמות. אם כבר בחרתם בז'אנר הזה תעשו לעצמכם טובה ותוודאו לפחות שהפואנטה לא צפויה מראש. כי אין דבר יותר מייבש מסיפור עם פואנטה צפויה.

האמת הפנימית שלכם. קחו לכם רגע והיזכרו עם איזה תחושות התחלתם לכתוב את הסיפור. מה רציתם להגיד? מה ביקשתם להביע? ועכשיו תהיו כנים עם עצמכם. האם הסיפור באמת הלך לאן שרציתם? אל תפחדו ממה שאתם רואים. יכול להיות שלא הצליח לכם במאה אחוז. זה הזמן לישר את הסיפור ולוודא שהוא באמת מביע את האמת הפנימית שלכם. אחרת מה הטעם?

סובלים ממחסום כתיבה? כך תתגברו עליו

איך להתגבר על מחסום כתיבה

מחסום כתיבה הוא תופעה מתסכלת במיוחד. כשהרעיונות אוזלים או פשוט לא נראים מספיק טובים, או כשבאמצע יצירה קיימת אתם נתקעים ולא מסוגלים להשלים אותה, סימן שנתקלתם במחסום. אז איך פורצים את המחסום? איך משתיקים את קולות הביקורת הפנימית ומפעילים מחדש את תת המודע היצירתי שרוצה לסייע לכם? הנה רעיון פשוט, יעיל ובדוק שיכול לתרום במקביל גם לכושר הגופני שלכם ולסדר ולניקיון בבית :-)

הגר ינאי מראיינת את נעה מנהיים על הוצאה לאור

הגר ינאי מראיינת את נעה מנהיים, עורכת ספרות המקור של זמורה ביתן. נעה נותנת טיפים שחשובים לכל מי ששולח כתב יד להוצאה לאור. כיצד ההוצאות בוחרות כתבי יד, לאיזה ספרים יהיו מירב הסיכויים להתקבל, מה חשוב לעשות לפני ששולחים ספר להוצאה, איזה ספר לא יתקבל והאם מותר לשלוח ספרים שנדחו לסיבוב לקטורה נוסף. נעה מסבירה מה היא מחפשת כעורכת. איזה כללים פשוטים יהפכו את הספר שלך לטוב יותר ויגדילו את סיכוייך בהוצאה.

איך כותבים פתיחה אפקטיבית לספר

הפעם נדבר על פתיחות לספרים, למה הן החלק החשוב ביותר ביצירה ואיך גורמים לקורא להמשיך לקרוא ולקרוא ולקרוא...

כמה פעמים קרה לכם שהרמתם ספר חדש בחנות, קראתם כמה משפטים ומיד החלטתם שאתם אוהבים את הספר הזה או שאתם שונאים אותו? אנו חיים בעידן בו אינספור גירויים נלחמים על תשומת לבנו. וכצרכני תרבות אנחנו מסוגלים להחליט תוך דקות ספורות (או פחות) אם לתת צ'אנס או לא. אם לא נשבה את הקורא שלנו תיכף ומיד בקסם שיצרנו אנחנו עלולים לאבד אותו. אז איך כותבים פתיחה מוצלחת שתבטיח שהקורא ישאר עמנו גם במהלך מאות העמודים הבאים?

א. בלי תיאורים
אישית אני אוהבת מאוד תיאורי נוף וטבע אבל עדיף לא להכביר בתיאורים בפתיחה אלא לוותר עליהם לטובת אלמנט דרמטי יותר. זכרו שתוכלו לספק את האווירה המדוייקת מאוחר יותר כאשר הקורא כבר יהיה שבוי בכיסכם.

ב. סקרנות
אחת הדרכים הבדוקות ללכוד את הקורא היא לעורר את הרגש האנושי העמוק והיפה הידוע כסקרנות. פתיחה קלאסית מעלה שאלה. בין אם ברמה העלילתית (מי רצח את הגופה ששוכבת לפנינו בשלולית דם) ובין אם ברמה הרגשית (האם לבו הפגוע והפצוע של הגיבור מסוגל עדיין להיפתח לאהבה). לא צריך יותר ממשפט או שניים כדי להכניס את הקורא לסיטואציה מסקרנת שרוצים לדעת כיצד תתפתח.

ג. הזדהות
גיבור בקונפליקט מעורר בנו הזדהות, ולכן אל תהססו לצלול מיד לעומק הקונפליקט הרגשי של הגיבורה (היא מאוד רוצה ללכת לחתונה של חברתה הטובה אבל חוששת לפגוש שם את האקס) או של הגיבור (אין לו כסף לקנות את המכונית הזאת, אבל הוא חייב, ממש חייב, כי אחרת מה החיים האלו שווים לעזאזל?)

ד. שכתוב
אל תשכחו לחזור ולשכתב את הפתיחה כשסיימם לכתוב את היצירה כולה, מפני שלעיתים קרובות נחוץ לנו להגיע לסוף ולהבין לעומק את העלילה שיצרנו כדי לדעת אם פתחנו במקום המדוייק, המסקרן והמרגש ביותר.

איך תדעו שכתב היד שלכם בשל למשלוח להוצאה לאור?

אנשים רבים מתלבטים מתי הרגע הנכון לשלוח את הספר שלהם להוצאה לאור. איך יודעים שכתב היד בשל למשלוח, ממה כדאי להיזהר ומה חשוב לדעת לפני שעושים את הצעד הגדול ומשחררים את היצירה מהמגירה? בסרטון הבא אני עונה לשאלות האלו ואחרות בנוגע להוצאה לאור.

איזה מין סופר אתה?

קשה להגדיר מה היא כתיבה טובה. קל לחוות אותה. "מלחמה ושלום" היא יצירת מופת ספרותית. אבל גם "משחקי הרעב" הוא ספר טוב בסוגו.

בשנים בהן השתלמתי בכתיבה ועסקתי בהוראתה הגעתי למסקנה שיש שתי גישות עיקריות שמאפיינות כותבים. הן משפיעות לא רק על תהליך העבודה ואורח החיים של הכותב, ועל האופן בו הוא תופס את עצמו, אלא ניכרות בתוצאה הסופית, כלומר ביצירות הנכתבות.

הסופר האמן

גישה זו מאפיינת כותבים רבים בארץ, וגם אני חונכתי על ברכיה. מי שדבק בגישה זו מאמין שכתיבה היא קודם כל מעשה אמנות. כאמן יוצר, הכותב ישאף לחלוק עם הקוראים את המבט היחודי שלו על המציאות; להכניס אותם לעולמו האישי והנבדל. גם מבחינה צורנית השאיפה היא למקוריות ולחדשנות. תפיסה זו, במיטבה, עשויה להניב ספרות מסעירה ופורצת דרך. שלא במיטבה היא מניבה ספרות נטולת הומור עצמי ונפוחה מרוב אגו שנכשלת לתקשר עם הקוראים.

הסופר המקצוען

גישה זו נפוצה פחות בארץ. היא נפוצה בארה"ב, שם הסופר המקצוען יכול להתפרנס היטב מפרי מקלדתו. לפי גישה זו, הסיפור הוא מוצר צריכה בידורי לכל דבר, והסופר נתפס כנותן שירות שעליו לספק את צורכי לקוחותיו בצורה הטובה ביותר. תפיסה זו אינה מעודדת חדשנות וכתיבה נסיונית. הכותב המקצוען אינו מבקש לאתגר את הגבולות המוסריים והרגשיים של הקוראים אלא לאשרר את תפיסת העולם שלהם. הבסיס לכתיבה מסוג זה הוא המבנה הישן והטוב של הסיפור הדרמטי. כי מי יסרב לעונג הטמון בסיפור המסופר היטב, שמציג דמויות מעוררות הזדהות ועלילה סוחפת? השאלה היחידה העולה כאן היא כיצד מיצרים סיפור כזה באופן היעיל ביותר.

לתפיסת הסופר כמקצוען יש חסרונות ברורים. היא עלולה להניב הררים של ספרות ז'אנר מיכנית, משועתקת ונטולת נשמה. אולם אין לבוז לה בשום פנים ואופן, מפני שיש כאן כלי עבודה טובים שיכולים לשרת כל כותב באשר הוא.

החדשות הטובות הן שניתן ללמוד ולהתפתח בכל אחת משתי הגישות.

אם אתה סופר אמן, וברצונך לתת לקוראים הצצה לנפשך היחודית, עדיין מוטלת עליך החובה להבין מהו הקסם היחודי של כתיבתך וכיצד ללטש אותו.

אם אתה סופר מקצוען, תשמח לשמוע שעומדים לרשותך כלי התפתחות רבים יחסית מפני שמטרתך ברורה ומוגדרת. ובכל זאת עליך ללמוד כיצד לבצע את התבניות המוכרות באופן מקורי ורענן, אחרת תשיג רק פיהוקים.

נקודה למחשבה: האם אתה אמן או מקצוען? אילו היית מסוגל לכתוב כעת את הספר המושלם שאתה רואה בדמיונך, איזה מין ספר היה זה?

יש כותבים שמזדהים באופן מובהק עם אחת משתי הגישות. ויש אחרים שמזדהים עם כל גישה באופן חלקי, ומנסים לשלב ביניהן.

טיפ: בין אם הנך אמן או מקצוען, אל תכתוב דבר שאינו מלהיב אותך או מרגש אותך.

על האתר

שלום,

אתר זה נועד להנחות אתכם ולסייע לכם בכתיבה ספרותית, כלומר כתיבת פרוזה (סיפור קצר, נובלה, רומן). תמצאו כאן כללי יסוד למה שאני מאמינה שהוא כתיבה טובה.

זהו מדריך מעשי לכתיבה יוצרת.

הדרך הטובה ביותר להתפתח ככותב היא, לדעתי, להשתתף בסדנת כתיבה מעשית. אך מי שאינו מעוניין להשתתף בסדנת כזו ימצא כאן מידע שיוכל לסייע לו.

האתר מבוסס על נסיוני מזה שנים כמורה לכתיבה יוצרת, על היכרותי עם כשרונם וצורכיהם של מאות תלמידים, וכן על נסיוני כעורכת, מבקרת ספרות וסופרת.

האורחים המתחלפים שלנו, סופרים, עורכים, מבקרי ספרות ואנשי תעשיית הספרים יספרו לכם מהי כתיבה טובה מנקודת מבטם.

בדקו את פינת האורח שלנו.

לכתיבה טובה אין מתכון. היא דורשת השקעה של הלב והנשמה. אך אין להכחיש את העובדה שנחוצה גם שליטה בטכניקה מסויימת, ולשם כך דרושה התנסות.

אתם מוזמנים לגלוש באתר ולצאת לאחת הדרכים המרגשות של חייכם.

שתהיה לכם דרך נהדרת!

הגר ינאי

(האתר כתוב בלשון זכר בשל אילוצי השפה העברית ומופנה לגברים ונשים כאחד)